פיפטורים

מרבית הפיפטורים במעבדה פועלים בשיטת דחיקת אוויר (Air Displacement), שבה כרית אוויר מפרידה בין הבוכנה לנוזל. השיטה מדויקת בנוזלים מימיים, אך בנוזלים צמיגים, נדיפים או בעלי צפיפות חריגה כרית האוויר מתרחבת או מתכווצת והנפח בפועל סוטה מהערך המוגדר. במקרים כאלה משמשים פיפטורים בעקירה חיובית (Positive Displacement), שבהן הבוכנה נעה במגע ישיר עם הנוזל בתוך טיפ ייעודי ומבטלת את התלות בתכונות הפיזיקליות של הדגימה. הבחנה שנייה היא בין פיפטור ידני, שבו הפעלת הבוכנה תלויה באדם, לבין פיפטור אלקטרוני שבו מנוע קובע את מהירות השאיבה והשחרור, ומכאן ההדירות גבוהה יותר והשונות קטנה בין משתמשים שונים.

את הבחירה מכתיבים הנפח ואופי העבודה. עדיף לעבוד בשליש העליון של טווח הפיפטור, שכן שגיאת המדידה גדלה ככל שמתקרבים לגבול התחתון שלו, ולכן חלוקת הטווחים בין כמה פיפטורים חשובה יותר מרכישת פיפטור אחד רחב טווח. פיפטור רב-ערוצי (Multi-channel) חוסך זמן רב בעבודה עם פלטות ומקטין הפרשי זמן בין בארות, ובגרסאות בעלות מרווח מתכוונן ניתן להעביר בין פורמטים שונים. בעבודה חוזרת ומונוטונית, כמו חלוקת ריאגנט לפלטה שלמה, פיפטור אלקטרוני במצב חלוקה חוזרת מקצר משמעותית את הפעולה ומפחית עומס על כף היד.

לפני רכישה חשוב לבדוק את התאמת הטיפים, שכן טיפ שאינו יושב באטימות מלאה על הקונוס פוגע בדיוק, וספק המחייב טיפים ייעודיים בלבד קובע בכך את העלות השוטפת לשנים. כדאי לברר אם ניתן לחטא את הפיפטור באוטוקלב, במלואו או רק בחלקו התחתון, ואם ניתן לפרק ולתחזק אותו באופן עצמאי במעבדה. שיקול מרכזי נוסף הוא מערך הכיול: מקובל לכייל אחת לשנה, ובעבודה בסביבה רגולטורית נדרש תיעוד מלא, ולכן זמינות שירות כיול בארץ ומשך ההשבתה הכרוך בו רלוונטיים לא פחות מהמפרט. לבסוף, בעבודה ממושכת משקל המכשיר ועוצמת הכוח הנדרשת להפעלתו משפיעים ישירות על העייפות והעומס על כף היד והזרוע לאורך זמן.